הכוורת

לשתות בירת דבש מול חדר הרדייה

הכוורת בבית חורון: דבש, נוף, קפה ובירה

לבני האדם יש יחס אמביוולנטי לדבורים. מצד אחד אנחנו אוהבים דבש, מצד שני אנחנו לא אוהבים עקיצות. זו הסיבה שלהיות מוזמנת ל"הכוורת", מרכז מבקרים המאפשר מגע בלתי אמצעי עם דבורים – לא ממש הלהיב אותי. מילים כמו "הצצה לכוורת שקופה" ו"השתתפות בתהליך רדיית דבש" לא ממש עושות לי את זה. את הדבש שלי אני מעדיפה לקבל בצנצנת.

הכוורת של עמרי רוזנר: הרבה יותר מכוורת

הכוורת

עמרי רוזנר, החיים הובילו אותו להיות דבוראי

האמת היא שכל החששות פגו כשפגשתי את עמרי רוזנר, הדבוראי שמאחורי "הכוורת" בבית חורון, מקום שמאות אלפי ישראלים עוברים במרחק פסיעה ממנו בדרכם לירושלים על כביש 443. עמרי פוגש אותי בחיוך רחב, על פרגולה מעץ עם נוף יפהפה של גבעות צהבהבות הנשקף לכל עבר, בנראוּת מדהימה שרק יום שמש חורפי יכול לספק.

"הכוורת" היא למעשה הרבה יותר מכוורת. מדובר במבנה עץ כפרי, מחומם היטב לימי החורף ופתוח לאוויר בקיץ, שבו ניתן להתרענן עם בירה קרה מייצור מקומי או עם כוס קפה. בימי חמישי המקום משמש בית קפה עם שלל מטעמים וגם הופעות חיות, וניתן לקיים בו גם אירועים. בעונות הרדייה ניתן ממש להתלבש כדבוראים ולרדות דבש, ובמשך כל השנה ניתן להציץ על חיי הדבורים, לטעום חלות דבש ולהשתתף בסדנאות הקשורות לדבש ולדונג, שמהם מייצרים ב"הכוורת" שלל מוצרים מעניינים.

כיוון שהגעתי בשעת בוקר מוקדמת היה שקט סביב, ויכולתי לשבת עם עמרי לשיחה על איך מקצוע הדבוראי בוחר בך, ועל הז'רגון הייחודי לתחום: למה הוא מתכוון כשהוא אומר "לפתוח חלה", מה זה "דבש אבוקדו" ואיך מכינים בירת דבש.

גידול דבורים: "חשבתי שזה יהיה תחביב יפה"

אני ממש מסוקרנת, איך מגיע אדם להיות דבוראי?

אחרי הצבא הלכתי ללמוד חקלאות. לא חשבתי על דבורים. החלום שלי היה לגדל עגלים. הלכתי ללמוד על בעלי חיים — רפת ובקר. ללא קשר ללימודים שמעתי על קורס חיצוני לגידול דבורים ורדיית דבש. חשבתי שזה יהיה תחביב יפה. במקום כלב – לגדל דבורים.

ואיך ההורים קיבלו את התחביב המשונה?

הצלחתי לשכנע את אימא שלי לשים בגינה כוורת. משימה לא פשוטה, אבל הצלחתי. ברדייה הראשונה חילקתי צנצנות דבש קטנות לשכנים.

ואיך הגיבו השכנים לתוצרת?

הם לא הפסיקו להחמיא לי על הדבש. כחודשיים אחרי שרדיתי את הדבש לראשונה, אנשים אמרו שהם רוצים להביא את הילדים לראות את התהליך.

הכוורת

פרגולה מעץ עם נוף יפהפה של גבעות צהבהבות

אז הבנת את הפוטנציאל שבתחביב?

כן. הבנתי שיש כאן משהו מעניין. במקרה הסתובבתי באזור לפני כשלוש שנים, ראיתי שני קרוואנים הרוסים והחלטתי להפוך את המקום למקום תיירותי, גם משום שהוא היה מפגע בטיחותי ורציתי לתקן את המצב, וגם משום שיש כאן נוף כל כך יפה. הבנתי שאנשים מאוד מסוקרנים אבל לא מכירים את תהליך הייצור, ושזה פער שאני יכול לגשר עליו.

רגע, איך הופכים שני קרוואנים נטושים למקום כל כך יפה?

האמת שעשיתי את רוב העבודה בעצמי. עבדתי שנה שלמה ובניתי את המתחם. חברים מבית הספר ומהצבא באו לעזור לפעמים, אבל 80 אחוז מהזמן עשיתי הכול לבד.

"בדבש מפריחת פירות הדר יש יותר ויטמין C, ודבש מאבוקדו עשיר יותר בקבוצת ויטמין B"

הכוורת

דבש אבוקדו, דומיננטי יותר בטעם והצבע שלו כהה יותר

ראיתי שכתוב על חלק מצנצנות הדבש "דבש אבוקדו" או "דבש איקליפטוס" — למה הכוונה?

מדובר בדבש שמיוצר מפריחה של עצים שונים, בין אם אלו פרחי בר, פריחת איקליפטוסים, פריחת עצי הדר או פריחת עץ אבוקדו. מציבים את הכוורת במטע, והדבורה תנצל קודם את המשאבים הקרובים לכוורת ורק לאחר מכן תחפש מקור מזון חדש רחוק יותר. הדבורים יכולות לעוף למרחק של קילומטרים סביב, וכך החקלאי נהנה מההאבקה והדבוראי נהנה מהדבש.

לדבש אבוקדו, למשל, יש טעם שונה מדבש פרחי בר?

לא בדיוק. לדבש האבוקדו אין טעם של אבוקדו, כמו שהרבה שואלים אותי, אבל הוא דומיננטי יותר בטעם והצבע שלו כהה יותר. בגלל שכל דבש מגיע ממקור צוף שונה, המרקם שלו, הצבע שלו והערך התזונתי שונה: דבש המיוצר מפריחת פירות ההדר, למשל, עשיר בוויטמין C, ואילו זה המיוצר מאבוקדו עשיר במשפחת ויטמין B. לכל צוף הערכים התזונתיים שלו.

מה עוד אתה מייצר חוץ מדבש?

אני מייצר נרות מעוצבים, שפתון על בסיס דונג בתוספת שמן אתרי תפוז או לימון, שנהדר לשפתיים, משחה לידיים מדונג, שהיא קטיפתית ומספקת, נרות לעיסוי. נוסף על כך, אני מייצר בירה שהדבש משמש בתהליך הכנתה.

הכוורת

בירת דבש, לא מתוקה מדי ובעלת ארומה של דבש

איך מכינים בירת דבש?

אני מבשל את הבירה לפי המתכון שלי במבשלה מסודרת שגם מכניסה לי את הבירה לבקבוקים. לוקחים את הלתת ומבשלים ואז מוסיפים את הדבש. האלכוהול נוצר כשהשמרים אוכלים את סוכרי הדבש.

לבירת דבש יש טעם של דבש?

היא לא מתוקה מאוד, אבל יש לה ארומה של דבש. מבחינת אחוזי אלכוהול, היא הייתה תחילה 10% והיום הורדנו אותה ל-6% אחוזי אלכוהול. מדובר בתהליך ארוך: בערך חודש של בישול.

חלה בצנטריפוגה: איך רודים דבש?

עמרי, מסקרנות, מה זה החדר מול הבר עם קיר הזכוכית?

זה חדר הרדייה שלנו שבו מתבצע כל תהליך הרדייה באופן ידני. הכול בוטיק. מדובר בתהליך המתחיל באביב, כיוון שדבש הוא עונתי. פעמים עד שלוש פעמים בשנה – זה תלוי בפריחה ובחורף. הרדייה הראשונה מתרחשת בדרך כלל באזור חודש מאי, כאן בהר. לעיתים אני יוצא לאזור מישור החוף, שם פריחת ההדרים מתחילה בחודש מרץ.

מה קורה אחרי שהכוורת יושבת זמן מה באזור מסוים?

אחרי שבועיים–שלושה שהכוורת נמצאת במקום מסוים, נוצרים מחסנים קטנים של דבש שאותם הדבורים אוטמות, ממש כמו שסוגרים בקבוק בפקק. המטרה היא לשמור את המאגר לחורף. אני מביא את החלות המלאות לחדר הרדייה, ושם אותן על שולחן הפתיחה מצד שמאל. אני פותח עם מזלג מיוחד את שעווית החתימות (הדונג) — הסגירה שהדבורים עשו.

הכוורת

חלות הדבש של מכוורת רוזנר

אז כשאתה "פותח חלה" אתה מתכוון לחלה של הדבורים?

נכון. מדובר בתהליך שיש לעשות בעדינות. כשאני פותח את החלה צריך לגלף בעזרת מזלג הרדייה. לאחר שהחלה פתוחה, אני מעביר אותה למכונת הרדייה. היא מסתובבת. כוח הצנטריפוגה מוציא את הדבש מהחלות. הוא עף לצדדים, נוזל לתחתית המכונה ומגיע לדלי נירוסטה. הוא עובר שני סינונים מדונג, עלים שהגיעו מהשדה או דבורה סוררת, ומשם לצנצנות ולמדפים. תהליך יחסית פשוט, שלוקח די הרבה זמן כי את הכול אני עושה לבד.

כמה חלות יש בכוורת?

בכל קומה יש עשר חלות, ובדרך כלל יש קומה אחת עד שלוש. מכוורת אחת אפשר להפיק בממוצע 45 ק"ג של דבש בכל פעם.

הכוורת בבית חורון: "יש לנו כאן אווירה מיוחדת גם לאלה שרק באים לשתות קפה"

מי מגיע בדרך כלל למרכז המבקרים?

מגיעים תיירים שעוברים על הדרך, משפחות וקבוצות וגם מבתי ספר וגנים. אנשים גם עוצרים כאן כנקודת התרעננות לקפה. גם כשיושבים רק לקפה, נוצרת כאן אווירה שונה מזו שבכל מקום אחר כשיש את המיצג של החדר רדייה והכוורת השקופה והמדפים שמלאים במוצרים של הכוורת.

הכוורת

הכוורת השקופה. להציץ על חיי הדבורים

אמרת שבימי חמישי יש בית קפה. מה בתפריט?

אנחנו מגישים פוקצ'ות, שקשוקות, סלטים מורכבים. אוכל כפרי-חלבי. קבוצות יכולות להגיע אלינו גם בימי שישי, בתיאום מראש.

תגיד את האמת, אחרי שלוש שנים – לא נמאס לך מדבש?

ממש לא. אני עדיין משתמש בו כל הזמן גם בבית, אם ברטבים או סתם בכוס תה. מדובר במצרך נהדר.

במרחק נגיעה ממודיעין, ממש על כביש 443, נמצא מקום שבו תוכלו לספוג אווירה מיוחדת, לטעום בירה ודבש, קפה או פוקצ'ה, ולהתחבר לחיה המסקרנת ביותר עוד מימי פו הדוב: דבורים.

עוד על החוויה בכוורת תוכלו לקרוא כאן


אינסטגרם

Something is wrong. Response takes too long or there is JS error. Press Ctrl+Shift+J or Cmd+Shift+J on a Mac.

© תיירות חבל בנימין, כל הזכויות שמורות | פיתוח תוכן: המתכנה | תנאי שימוש